זה היה הרגע שהבנתי שאיבדתי אותו.

***

כבר חודש וחצי שאני לא ישנה בלילה. הפתעות לא צפויות לקחו לי את כל הכסף ששמרתי לי לחודשי העסק הראשונים ונשארתי בלי גב כלכלי. מה שנכנס זה מה שיש. תכננתי שאוכל להשלים את הסכום החסר מהחיסכון שיש בצד. זה הרי ידוע לכל שלכל עצמאי בשנה הראשונה אין זרם הכנסות יציב.

אבל הבלת"מ התדפק על דלתנו ולקח הכל וקצת יותר.
הלב דופק, הנשימות הופכות להיות מהירות
מתחילה לחשב אם יש איזו קרן השתלמות או משהו אחר שיכול לעזור.

מגלה שיש וממלאה את כל הטפסים הדרושים להלוואה כנגד הקרן רק כדי לעמוד באחד הרגעים המשפילים בחיי ולשמוע מנציג זוטר שהבקשה שלי נדחית (?!?!?!)

כי דירוג האשראי שלי (כן שלי) נמוך
תדפקו לי פטיש על הראש ותסגרו עניין.

חברה אמרה לי שזה יסתדר.
כי עם כל טוב הלב והנתינה שאני מפיצה בעולם
(ואני מניחה שהיא מתכוונת לפונדקאות)
אז העולם ייתן לי בחזרה.

אגרוף בבטן אבל אני לא מוותרת.

אני עובדת יום וליל ומבינה שעשיתי טעויות בתמחור.
לא הגיוני שיש לי עבודה כל יום ושאני לא סוגרת את החודש.

טעויות של התחלה. מה לעשות.
ככה לומדים.

"אז תחזרי לעבוד" הוא אומר "אפילו משרה חלקית".

אני מסתכלת ורואה שהמבט שלו בעיניים השתנה.
נגמר לו.

הוא רואה אותי עובדת שעות ארוכות (זו הקמה של עסק, זה תובעני מה לעשות)
שגם כשאני לא עובדת אז הראש שלי במקום אחר
ושאני לא סוגרת את החודש.

ואין לו סבלנות לחכות יותר.
נגמר הדלק.

הוא לא אומר לי משהו מעבר.
השתיקה מהדהדת ואומרת הכל.

העוגן שלי. החצי השני שלי אמר את דברו.

אני מסתכלת עליו ומבינה שאיבדתי את האמון שלו בי. בעסק. בדרך שלי.
מתחתי את החוט יותר מדי וזה נקרע.

ועכשיו אני מבינה שאני נחושה להצליח לא רק בגלל השליחות שלי
אלא כדי לרכוש את אמונו מחדש ולחזור להיות לצוות המנצח שאנחנו – שירי וגילי.

הסוף הוא אופטימי:

אני ממשיכה לפעול ומוצאת שתי מלאכיות שמאמינות בי ועוזרות לי.
אני מתרגשת ולא מצליחה לעצור את הדמעות והנזלת.
השפתיים רועדות ואני מקבלת את הצעתן האדיבה.

***

את הפוסט הזה אני רוצה לכתוב כבר כמה ימים.
חשוב לי לשתף את הקשיים בדרך כי בעיניי אני מתעדת תהליך של מעבר משכירה לעצמאית וזה מסע עוצמתי, מהנה אך גם קשה.
אני לא רוצה לייפות את המציאות.
אני רוצה שיידעו על האושר ועל התהומות.

חששתי לפרסם את הפוסט הזה.
אך במפגש פרלמנטים אתמול, חברות הקבוצה תמכו ועודדו אותי להוציא זאת לאור.
זוהי כוחה של קבוצה.

כמו תמיד, תודה שהקדשת מזמנך לקרוא אותי.

54 תגובות
  1. איה

    מדהימה שאת, חבל שאת לא לידי כי הייתי מקבלת חיבוק ענק. כל סיוע שאת צריכה – רק תגידי אני כאן בשבילך ❤️

  2. מתי כהן

    שירי אהובה, כאחת שעוברת בדיוק אותה דרך כמוך גם אצלי זה כך.
    מעבר להכל, יש את המבט שלי לעצמי לפעמים שאני מתייאשת.
    אך תחושת השליחות כחזקה שהיא זו שמחזיקה את הראש מעל פני המיים.
    חיבוק גדול אישה יקרה ואמיצה

  3. ליאת רסיין פרי

    מזדהה…
    את כל כך אמיצה שזה פשוט מעורר קנאה והערכה ורצון לתת לך כתף, בו זמנית.
    סקרנית לשמוע על המלאכיות.
    בטוחה שתהיי מטאור

  4. אביבית

    כל כך מזדהה איתך במקום הזה. עדיין שכירה, עם רגל בחוץ. החששות ככ גדולים והרצון להצליח עצום.
    חשוב לקרוא גם על רגעים כאלה. לי זה גורם להרגיש קצת יותר נורמאלית

    • class

      אם רק היינו כולנו משתפים על הרגעים הלא נורמאליים היינו יודעים עד כמה אנחנו נורמאליים.
      זו המטרה של הפוסט הזה.
      תודה אביבית.

  5. שירה פורר

    וואו שירי. איזה פוסט עוצמתי. אכן קשים חיי העצמאים בשנה הראשונה ובמיוחד העצמאיות שבדר"כ גם לוקחות על עצמן את הדאגות של הבית בנוסף. יש ירידות ועליות כל הזמן (ולדעתי יותר ירידות) אבל המיזם שלך מדהים, את כשרונית ומקצועית וברור לי שתפרחי ותשתכרי טוב טוב ממש בקרוב.

    • class

      חחח את מזכירה לי עכשיו דברים ששכחתי לכתוב ואכניס אותם כבר לפוסט הבא.
      קשה. אבל ביחד נצליח. כמה טוב שיש לי אתכן לצידי.

  6. שלומית

    פוסט כן ואמיץ וכל כך כל כך חשוב.
    ככה זה נראה ונשמע ברוב המקרים!
    הייתי שם בעצמי, וגם עם העסק של בעלי. פגשתי כל כך הרבה עצמאיות שנמצאות במקום הזה, לפעמים גם 3 ו- 5 שנים אחרי שיצאו לדרך עצמאית.
    מהניסיון שלי, לוקח לעסק שנתיים להתרומם, אם הוא מצליח. שנתיים עד שמגלים את פוטנציאל ההכנסות האמיתי. זה פרק זמן מאוד לא פשוט מכל כך הרבה בחינות.
    צריך הרבה תמיכה בשביל להצליח, גם תמיכה רגשית וגם מקצועית.
    אם אני יכולה לעזור במשהו – פשוט תבקשי.

    • class

      התמיכה שלכן עוזרת לי ומחזקת אותי.
      במקומות שאחרים התייאשו קצת ממני זה נעים לשמוע שיש עדיין מי שמאמין בי.
      שנתיים זה הרבה זמן. איערך בהתאם.
      תודה שלומית.

  7. מיכל מנור

    שירי, מרגשת אחת, תדעי לי שאני מאמינה בך!!!! שמעתי אותך בשנה האחרונה, לא מעט, מדברת על החזון שלך, על השליחות, מדייקת אותם בכל פעם יותר ויותר ואני יודעת שתצליחי. אני פשוט יודעת!!!!

    • class

      מיכלללל איזה כיף לקרוא את התגובה שלך!
      לשמוע ממנהיגת דעה כמוך עד כמה שאת מאמינה בי ובפרויקט זה מעיף אותי לשמים.
      זה נכון שאני מלאה בתשוקה למיזם הזה ולגמרי דייקתי אותו בשנה האחרונה.
      יאללה, יוצאת לדרך 🙂

  8. חן יאקה-שומרון

    אני חושבת שאין עצמאית שלא עמדה בסיטואציה כזו או אחרת.
    אני שמחה שפירסמת כי זה באמת נותן כח להמשיך.
    ואם אוכל לעזור במשהו – אשמח מאוד מאוד!

  9. קרן בר

    כל כך מזדהה איתך. אנחנו יצאנו שנינו לעצמאות יחד. החסכונות מהר מאוד מתרוקנים וחייבים תמיד לדאוג שתהיה כרית בבנק לימים קשים. שנתיים שאנחנו מתנדנדים מבחינה כלכלית, אבל נחושים להמשיך קדימה ולהגיע בסופו של דבר למצב יותר שפוי. מאחלת לך שתמיד תהיי בשפע ושהעסק שלך יפרח.

  10. עמנואלה

    שירי אהובה, תודה רבה על השיתוף ועל זה הכנסת אותנו לעולמך לא רק לחלקים של החיוכים. לפעמים מבחוץ נראה שהדשא של השכן תמיד ירוק יותר וזה רק מכניס יותר לחץ למערכות. העיקר שיהיה טוב!

  11. נויה קומיסר

    כן יש הרבה במה שאת משתפת כאן ששייך גם לעולם שלי. והכי תודה ששיתפת בתמונות של שניכם. שירי וגילי . כל כך לא מובן מאליו הדבר הזה שיש בינכם ו הכל עם אהבה

    • class

      הו נויה, מי כמוך מבינה את הרגישות והמורכבות של הזוגיות. אני נחושה לשקם את האמון שהתערער ולגרום לו להביט בי שוב במבט המאוהב.

  12. מדהימה אחת

    כל כך מבינה אותך ונמצאת פה תמיד בשבילך (את יודעת). אבל מכולן עליך אני סומכת בעיניים עצומות ? מאמינה ובדרכך! את תצליחי וזה לא אולי זה ודאי!
    קצת סבלנות
    נשיקות
    אורית

    • class

      מלאכית שכמוך. חברות אמיתית שמוכיחה את עצמה בכל פעם מחדש.
      אין לי מילים.
      אני אוכיח לך שהאמונה בי נכונה.

  13. Galit shul

    שירי אהובה, רק עכשיו את באמת מתחילה. הכל מדוייק ויושב פיקס. המון בעלות עסקים מחכות לשרות שלך, יאלה לעבודה:) מאחלת המון הצלחה בטוחה שכך יהיה

  14. חבשושית בדרכים

    תודה שפרסמת את זה וגרמת לי להרגיש שאני לא לבד. כבר חמש שנים נלחמת על העסק שהוא החלום שלי ולמרות שנהנית עדיין עם הראש טיפה'לה מעל המים. אתמול טיפול שיניים מפתיע (של אלפי שקלים) גרם לי להישבר, אבל עכשיו מבינה שתמיד יהיו קשיים וזה בסדר. אהבתי שאת כותבת על הקושי ולא על על ההפי והג'וי… תודה

    • class

      ב-ד-י-ו-ק
      כשאין את הרזרבות להתמודד עם הבלתמים אז כל בלתמ הוא פאקין בעייתי.
      5 שנים שאת לא מוותרת זה מעורר השראה וכמו שכתבת – קשיים זה בסדר.
      יש גם הפי וג'וי וגם עליהם אכתוב. כרגע בא לי לספר את האמת כמו שהיא.

  15. אביטל אנגל

    את השראה שירי!
    The only way is up…
    תודה על השיתוף
    אני מאמינה בך לגמרי!

  16. יעל עיני

    פוסט מעולה!!
    טוב מאוד שהוצאת אותו מהארון ושיתפת.
    זה כל כך חשוב לכולנו והזכרת גם לי נשכחות…
    על הרגע הזה שבו אמרתי לחצי שלי, אם עד גיל 30 לא ארוויח – אחזור להיות שכירה.
    הייתי אז בת 29.5.
    לא חזרתי להיות שכירה…

    • class

      אויש איזו תגובה מעולהההה.
      גם אני אמרתי לחצי שלי שאם לא יסתדר אז אחזור להיות שכירה.
      אבל אעשה הכל כדי להישאר עצמאית.
      תודה יעל ונעים להכיר.

  17. חן סיון

    הפוסט שלך פוגע בול בפוני של כל אחת מאתנו, כמעט
    גם הכי מצליחות לא הצליחו מייד. לא ממש מייד.
    .
    אני? כבר חמש שנים אני נמצאת בשנה הראשונה של עסק
    שמהותו לא ברורה, והולכת ומתהווה.
    למה חמש שנים?
    כי אני לוקחת בשתי ידיים כל הצעה, ולו הצנועה ביותר, להכנסה
    (על פרנסה של ממש אני לא מעזה אפילו לחשוב, כי מבפחד ליפול מסולם התקוות).
    זה שותה לי את כל הזמן. גם זה שבינכה אין לי.
    זו כנראה טעת, אבל מוסרית אני לא מסוגלת לראות אותו עובד לבד, קורע את ה…
    גם הוא עצמאי, וחרוץ רצח, אבל כבר ממש שחוק וגמור.
    מה יהיה? אין לדעת
    כרגע לקחתי לעצמי חודש להפיק את הברמצווה של היורש,
    פנויה מהעבודה שעשיתי כמעט כל יום בחודשים האחרונים, בתמורה לפרוטות בודדות.
    מקווה לא לחזור
    בהצלחה לך, שירי. בהצלחה לכולנו
    ותודה על הנדיבות

    • class

      אומרים צרת רבים חצי נחמה. לא בא לי שכולנו נהיה בצד הלא נחמד הזה של העצמאות אבל בהחלט יש משהו מנחם בידיעה שאני לא לבד.
      שנשים שאני אוהבת ומעריכה עברו ועוברות את הדרך הזאת.
      תודה שהגבת ושיתפת גם מהסיפור שלך. אוהבת.

      • חן סיון

        אוהבת
        Right Back
        עבודה כעצמאית היא קשה מאוד בארץ, ובאמת מחזק לראות שאנחנו לא לבד, שיש עם מי לחלוק את הקשיים, ולא רק את ההצלחות המבריקות

  18. זיוה

    שירי,
    איזה דרך. אני מסירה את הכובע בפנייך על האומץ, על הנחישות ועל היכולת להוציא החוצה. זה כל כך חשוב. לא עברתי בדיוק את מה שאת עוברת אבל המשפט הזה "תחזרי לעבוד" כל כך קשה ותוקע למרות שאפשר להבין מאיפה הוא בא. אני מקווה שתראי את האור מעכשיו. יש בך כל כך הרבה מה לתת.

    • class

      את יודעת זיוה, לאחרונה אני שומעת הרבה שאני אמיצה. מעניין לראות איך אחרים מסתכלים עליי.
      אכן משפט קשה. כמובן שאני יכולה להבין אותו.
      אבל לו קשה להבין אותי.
      אין ספק שיש בי ה מ ו ן לתת. צריכה למצוא את הנשים שירצו לקבל את מה שיש לי לתת להן.
      תודה שהגבת.

  19. תמר בהרב

    שירי יקרה, קודם כל אני מחזקת אותך על הדרך שאת עוברת ובטוחה שתצליחי. הכתיבה על הקושי דווקא מאוד משמחת אותי, פה ובכלל. במרחב הזה של הרשת (וגם מחוצה לו) אנשים עסוקים בלשדר שהכל נוצץ, אבל ברגע שחושפים את הקשיים זה נותן גם לאנשים שמסביב להרגיש בסדר עם עצמם, וזה כוח מאוד חשוב שיש לכתיבה. מאחלת לך הצלחה רבה!

    • class

      תודה תמר. גם לי נמאס לקרוא איך הכל נוצץ ומצליח. זה גורם לי להרגיש קטנה ומסכנה.
      וחשוב לי לספר את האמת – לטוב ולרע, לנשים שעוברות או שרוצות לעבור מסלול דומה.
      תודה רבה. נעשה ונצליח 🙂

  20. עופרי זוטא

    התבוננתי בך לא מעט עוד בפרלמנט הראשון שלנו.
    חיפשץ. שאלת. ניסית.
    כמה פעמים תהית ואולי טעית?
    אני רואה מולי אישה עם רגליים על הקרקע, יפה ושמחה.
    בחודשים האחרונים אני מתבוננת בך מהצד – שינית והפעם את המתמידה.
    כנראה מצאת את המקום שלך. ואת חוקרת, ושואלת, ולומדת וממשיכה בעקשנות.
    נראה שאת בדרך הנכונה.
    וגם כשאת כבר "על הגל", תמיד יש ימים על הפנים, שאנחנו מקללות עבודה שלקחנו או לא תמחרנו כראוי. אבל ממשיכות. ולומדות. מטעויות וגם, מהצלחות!
    <3

    • class

      עופרי, לעבוד הוא לי לארח אותך אצלי בבלוג.
      אכן עברתי דרך ארוכה מאד. ואני לגמרי מרגישה שאני בדרך הנכונה.
      אז טעיתי.
      אז למדתי.
      העיקר שאני ממשיכה.
      תודה רבה.

  21. lian

    שירי יקרה, כתבת פוסט שפוגע בדיוק בלב. אין לי ספק שתצליחי. את כבר מצליחה. אני בטוחה שבעוד שנה מהיות תסתכלי אחורה ותראי איך צמחת. אין לי ספק שכבר עכשיו אם תסתכלי שנה אחורה את תראי איזו דרך עשית. ככה זה כשמכוונים לירח ולכוכבים, המסע קצת ארוך, אבל שווה את זה !

    • class

      וואו, לפני שנה הייתי הכי קלולס. אכן עברתי דרך ארוכה ואין לי ספק שדרך ארוכה לפניי.
      ונכון, אני מכוונת גבוה, אבל נחושה להצליח.
      תודה ליען על התגובה

  22. נעמה אורבך

    הכנות שלך שובת לב. זה באמת באמת לא פשוט וקשה מאוד. יש רגעים משמחים ומרגשים ויש רגעים שנמאס לך מהכל. מזדהה עם כל מילה.

    • class

      ההזדהות שלך מרגשת אותי ובו בזמן מעודדת אותי שאני לא היחידה שזה קורה לה. דרך לא פשוטה אבל אני לא מתחרטת שיצאתי אליה. אעשה כל מה שדרוש כדי שהמיזם הזה יגיע לכמה שיותר נשים.

  23. שרון אוחיון

    שירי, כתבת מקסים. כל-כך יכולה להבין ולהתחבר לתחושות שאת מתארת וכמה כיף שהסוף נראה אופטימי. מקווה שגם אצלי יהיה ?. סקרנת אותי מאוד אז כמובן שקצת חקרתי וגיליתי את המיזם המהמם שלך, באמת באמת נהדר וחשוב בעיני. האתר מקסים, עשוי בטוב טעם, ויזואלית וטקסטואלית. המון בהצלחה וממש שמחה להכיר ?

    • class

      הי שרון ונעים להכיר. תודה רבה על המחמאות. זה תמיד כיף לקבל מילה טובה.
      ממשיכה באופטימיות 🙂

  24. פינת קריאה #6 | Miss Mandala

    […] שירי מור אייזן "אז תחזרי לעבוד" […]

  25. הדס וילף

    שירי יקרה,
    תודה רבה על פוסט חשוב, שנוגע לכל כך הרבה נשים בכלל ועצמאיות הפרט.
    אני פה ואשמח לעזור, ולו רק בחיבוק.
    ואני מאוד רוצה לשמוע על הפונדקאות….

    • class

      תודה הדס. היום אנחנו במקום אחר אבל אין ספק שזו נקודה שאנחנו יכולים גם לחזור אליה.
      נקודה כואבת שכל מי שיוצאת לעצמאות צריכה לדעת עליה.
      תודה על החיבוק.

  26. קרן מירב

    יש לך משהו שאין לאף אחת אחרת. ויש לך אותך עם הנחישות והאיכות. הדרך היא רכבת הרים, הדבר הכי חשוב ברכבת הרים הוא- הוא לרדת באמצע.
    חיבוק גדול.
    הפוסט נפלא והתקופה תחלוף.

    • class

      תודה קרן.
      התקופה הזו אכן מאחורינו, אבל באותם ימים…. זה לא היה קל.
      תודה על החיבוק, התמיכה והפרגון.

  27. נתלי תמיר

    מרגש עד דמעות, מזכיר לי תקופות לא פשוטות מהיותי עצמאית. שמחה שהגיעו מלאכיות, והחזירו לך את האמון בעצמך. הכנות והפתיחות מעוררת השראה, ומאוד מתחברת לאמת שבך שנכתבת מכל הלב.

    • class

      תודה רבה נתלי!!! ריגשת.
      לא מובן מאליו בעיניי לקבל ממך כזו תגובה.
      גם אני שמחה שהגיעו המלאכיות 🙂
      ולגבי האמת מכל הלב – זו הדרך שלי. בחיים. בעסקים. בכתיבה.

  28. עידית

    קוראת את כל הפוסטים שלך ברצף -מרגש וכנה

    • שירי מור אייזן

      זה אכן היה רגע טעון ולא פשוט.
      אני שמחה לומר שזה מאחוריי. מאחורינו.
      ותודה שאת קוראת אותי ברצף.
      את הראשונה שאומרת לי את זה.
      האמת, מרגש.

השארת תגובה