אני לא מצליחה לקרוא את הפוסטים שלה עד הסוף.
ארוכים מדי. עמוקים מדי.
המסר לא תמיד עובר אליי.
אבל כשהיא עומדת על במה ומדברת, היא מדברת רק אליי.
כולם נעלמים ורק אני והיא קיימות.
היא מתחילה לדבר ובהתחלה אני לא מבינה לאן זה לוקח.
חלקיקים של מידע מתחילים להגיע אליי.
זה עוד לא מתחבר לשום דבר ברור אבל תשומת הלב שלי נתונה לה.
היא מדברת, אני עוקבת. מקשיבה. מתבוננת. סופגת.
המילים שלה ימשיכו להדהד בראשי עוד שבועות וחודשים אחר כך.
אי אפשר לעכל את המילים של כרינה בהרצאה אחת. זה לא זבנג וגמרנו.
אין שורה תחתונה.
יש שיעורי בית.
המשך עבודה שלי עם עצמי.
היא מדברת. פורטת על נימי נפשי.
אני לא יודעת מה קורה לי אבל אני מרגישה שאני מאבדת שליטה.
אני יושבת בכיסא ובא לי לקרוא לה. להגיד לה. לצעוק. להשתחרר.
אני מחכה.
אסימונים ראשונים מתחילים ליפול.
ראשי סחרחר מהחוויות החושיות שמציפות אותי בבת אחת.
ההרצאה מסתיימת.
אני ניגשת אליה.
לא איכפת לי שיש תור של אנשים. אני מחכה.
כולם הלכו. זה רק שתינו. שוב.
אני רוצה להגיד לה דברים אבל אין לי מושג מה.
אני בוכה.
היא כבר רגילה אליי אז אני לא מתביישת.
הכל יוצא החוצה ועוד אין לי מושג למה.
היא מתבוננת בי רגועה, שלווה ומכילה.
מעודדת אותי לחפש את התשובות בעצמי.
אני יוצאת לדרך.
השבוע רציתי לשמוע אותה שוב.
נכנסתי לבלוג שלה. המילים שם אבל זה לא עוזר לי, אני צריכה את הקול שלה.
אני מחפשת ואז מוצאת.
יש לה פלייליסט ביו טיוב.
נכנסתי.
סורקת בעיניי את השירים.
כל שיר זורק אותי למקומות אחרים, חוויות אחרות, זכרונות ישנים.
ושיר אחד תפס אותי.
שנים שלא שמעתי אותו.
יודעת בדיוק מה יקרה כשאלחץ על ה play.
לחצתי.
היא מדברת איתי. אני שואפת אויר.
המילים עוברות, לא עוברות דרכי.
חלקיקי מידע שיתאספו אחר כך למסר.
חושים שמציפים אותי לכדי צמרמורת ודמעות.
היא קוראת את המחשבות שלי, הפחדים שלי והשאיפות שלי.
אני שמה את השיר שוב.
בוכה, מתייפחת ומקנחת את האף.
ממללת את הפחדים שלי.
דברי אליי כרינה.
23 תגובות
השארת תגובה
שירי, איזה פוסט נהדר. כרינה אכן מדהימה, גם אני מרגישה שהיא מדברת (וכותבת) רק אלי. תודה!
זה בדיוק מה שמיוחד בה. היא של כולנו ושל כל אחת בנפרד.
שירי, בא לי לחבק אותך….את כותבת היישר מהלב, בלי חסמים או מעצורים והציטוטים מהשיר של רוברטה פלאק העלו גם לי דמעות בעיניים….
אני שמחה שהצלחנו לחלוק יחד את החוויה של השיר הזה בהקשר של כרינה. שולחת לך חיבוק חם עם תודה.
לי יש שירים אחרים שקשורים אצלי לכרינה…תשאלי אותה, היא תדע…השיר של רוברטה פלאק יהיה כעת עבורי 'השיר שלך'…from her song to your song
כמה חבל שקראתי את הפוסט הזה! אני כל כך מצטערת שלא הצלחתי להגיע לכנס. פעל הבאה אני אהיה שם ואפגוש את כל הקהילה המדהימה הזאת☺ שירי, איזה כייף להגיע לגבהים האלו. שיר מקסים…
תודה הילה. כיף שבאת לבלוג שלי
מקסים שירי , התוכן מרגש והגרפיקה סוף !!!
גלית יקרה, תמיד מתרגשת לקבל ממך פרגון ומחמאות. תודה.
אני חושבת הרבה על מוסיקה
על שירים עם מילים, ועל כאלה שבלי
אני חושבת הרבה על הקשר שלי, על מה שמדבר אליי בתוך המוסיקה, ויודעת שזה משתנה
משיר לשיר. מיום ליום. מההקשר
לרוב, כך אני חושבת, אני חווה יותר את המוסיקה – את הצלילים – מאשר את המלים
וזה קצת מוזר, כי אני בתחווה של מלים. גם. נראה שגם של צלילים
(וצבעים, ומרקמים, וצורות ונפחים…)
.
אז הראית לי – הקראת לי – את שני השירים האלה,
ועוד בקטע הראשון של Killing Me Softly
כבר כיביתי את המוסיקה שהתנגנה לה, לידי, כי הקשבתי למוסיקה של השיר. ולמלים.
.
לשיר של אלאניס עצמתי עיניים. וכולי התכווננתי אל המלים. הנפלאות. הכלכך נכונות
.
כתבת פוסט נפלא, שירי
ערכת נפלא את המנגינות שבלב והמלים מהלב
עכשיו פתחתי את הפסקול של כרינה הנהדרת, שאני אוהבת מאד. עכשיו זה הפסקול שלי
.
נפגשות מחרתיים. איזה כיף!
שירי יקרה, הפוסט הזה שלך מדהים.
מדהים כי את שם, חשופה, ללא חסמים, ללא מסכות – פשוט את, בכל אדרך, כמה טוב שכתבת.
לגבי כרינה – היא מיוחדת, היא שלך ושל מיכל ושל איה ושלי ושל כולנו, היא יודעת להגיד את הדברים שיגרמו לעדם לחשוב, היא לא תגיש את התשובות בכפית.היא נהדרת.
שירי.
ביקשת בסוף הפוסט שאדבר אליך. אז הנה אני מדברת אליך, אומנם לא בקול, אבל אשתדל להעביר לך את הדברים באופן הכי הכי נקי דרך המילים.
בהרצאה המדוברת, דיברתי על יצירה מתוך הקשר. מושג שאנשים רבים הופתעו לשמוע. איכשהו, רובנו חושבים שיצירה היא דבר פרטי, אישי. צורת ביטוי ותו לא. אבל אני טוענת שליוצר יש מעין "אחריות " רחבה יותר, שהדברים שהוא יוצר- יש להם השפעה גדולה על אחרים. כשיוצרים מתוך הקשר, יש משמעות עמוקה לדברים שאנו עושים.
התובנה הזו, נולדה מתוך היצירה שלי, הבסיסית ביותר שהיא חיי. בחיפוש שלי אחר משמעות לחיים בכלל ולחיים שלי בפרט. עשיתי החלטה ברורה וחד משמעית. אני רוצה להיות תרומה לאחרים.
על כן, אולי תביני עכשיו, כמה התרגשות אחזה בי כשקראתי את הפוסט המופלא שלך. בין המילים שלך, נזכרתי בי, לפני יותר מ-10 שנים יושבת ומדברת עם חברה על קריירה ויעוד מקצועי ושתינו מדברות על מה שחשוב לנו. "משמעות" אמרתי לה והיא הסתכלה עלי במין מבט, ספק המום ספק מזלזל. "משמעות מה קשור?" היא שאלה. "קשור קשור" עניתי לה.
אני חושבת שמה שקורה לך, קצת דומה למה שקרה לי. את מתחילה להתחבר להקשר העמוק שמתוכו את פועלת בחייך. את מבינה יותר ויותר מה חשוב לך ומה כבר לא. העשייה שלך מגיעה היום ממקום אחר. זה תהליך מזכך אך גם קצת מפחיד. על כן, לא מפליא אותי שמצאת אותך דרך המילים שלי.
הפוסט שלך הוא מעין מעגל קסמים שנסגר עבורי. אין סיפוק גדול מלדעת שמה שביקשתי, מתקיים ושלעשייה שלי יש מקום ומשמעות עמוקים עבור אחרים.
אני רוצה לומר לך תודה גדולה על ההוקרה שלך, על בחירת המילים והכנות שבך. התרגשתי מאוד מכל מילה שכתבת.
יש לך תרומה גדולה מאוד לעולם ועל כן, אני מבטיחה- אדבר אליך כמה שרק תרצי.
כשאני קוראת אותך עכשיו אני מגלה עוד רובד שלא חשבתי עליו. אבל אני אתן לו להמשיך להדהד בתוכי.
שמחתי לקרוא שהפוסט שלי סימל עבורך סגירת מעגל. אני מאחלת לעצמי לחוות את זה בעתיד עם לקוחות או קולגות.
את אישה נדירה ומיוחדת. זכינו שאת איתנו בקבוצה. זכיתי להכיר אותך וללמוד ממשנתך. מאחלת לנו דרך משותפת מוצלחת ותודה שאת מוכנה להמשיך לדבר אליי.
באהבה, הערכה והוקרה רבה
שירי.
מצמרר מהתרגשות לקרא את.החיבור המלא הזה. השירים, המילים, החיבור. מרגש.
תודה לך יונית על שאיפשרת לי להיות באינקובציה כ"כ הרבה זמן עד שפרצתי החוצה. זו הייתה הפעם הראשונה שלי בחוסר וודאות לתקופה כה ממושכת.
איזה קבוצה מקסימה אתן. של נשים רגישות, מאפשרות, יוצרות ואוהבות…
כרינה יקרה, החזון שלך של "יצירה מתוך הקשר" מתוך אחריות ונדיבות, בא לידי ביטוי באופן כל-כך חי ופיוטי בפוסט הזה של שירי.
שירי יקרה, כמה טוב שאפשרת לעצמך את האינקובציה שהיית צריכה. כי העולם הרוויח קול אותנטי, יצירתי ונדיב עד מאוד.
תודה לשתיכן.
זו הייתה האינקובציה הארוכה בחיי. אחד הדברים המפחידים שחוויתי. התארים שחלקת לי – אותנטי, יצירתי, נדיב, חי, פיוטי – אלו מילים שאני רוצה לקחת איתי הלאה במסע שלי. זה כבוד בשבילי להכיר אנשים חדשים דרך המילים. תודה שבאת לבקר.
שירררררררררררררררוש
יה מפרגנת על שכמותך.
כמה מרגש.
מבינה אותך לגמרי.
אני מאוהבת בכרינה. אישה מדהימה ונדירה.
תכלס כל האהבה הזו העלתה לי חיוך מרוח על הפנים..בטח רואים אותו עד אלייך:)
נשיקות
אני כל כך שומעת אותך מדברת כשאני קוראת את התגובה שלך 🙂
את כזאת מצחיקה ומלאת טוב לב! איזה כיף לי להיות מוקפת באנשים כמוך. נשיקות.
וואי. ממש ריגשת. זו לא פעם ראשונה שאלאניס גורמת לי לצמרמורת… כמובן ב jagged little pill בכיתי בטראק הסודי בסוף כשהייתי בכיתה ח׳.
איזה כיף לקרוא אותך ככה. פעם ראשונה שאת נפתחת בצורה כזאת וזה מידבק.
מעולה!
אני באמת מרגישה שנפתחתי. תודה!
לגמרי מבינה אותך!! אני צריכה זמן וריכוז לפוסטים של כרינה. וגם לקרא שוב ושוב. לחזור ולנסות להבין מה שלא הובן קודם. בהחלט שיעורי בית. אבל מהסוג שאוהבים ❤
[…] בשיטת סאטיה, לשמוע על השיטה. מי מכיר אותי או מי שקרא את הפוסט הזה ודאי מכיר את ההשפעה שיש לכרינה ובר עליי – גם היא מאמנת […]